החלטה בתיק ת"ח 27917-11-12

1.         בקשה לחיוב המשיבות (התובעות) להמציא ערובה על סך של 450,000 ש"ח כל אחת להבטחת הוצאותיהן של המבקשת בתובענה. הבקשה הוגשה על פי תקנה 127 לתקנות תת האדמירליות 1883, תוך הפניה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ועל פי הוראות סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

2.         הבקשה הוגשה בגדרה של תביעות חפצא שהגישו המשיבות למימוש שעבודים ימיים שנטען כי רובצים על האנייה לטובתן בגין אספקה דלקים. נטען כי המשיבה 1  סיפקה לאנייה ביום 10/1/12 בנמל La Liberated שבאקוודור דלקים. בגין אספקת הדלקים נותר חוב בסך של 634,810$ (קרן) שלא סולק עד היום, כן נטען כי המשיבה 2 סיפקה לאנייה ביום 31/12/11 דלקים בנמל Callao  בפרו. בגין אספקה זו נותר חוב בסך של 284,600 $.

3.         בתוספות התביעה טענו המשיבות כי אספקת הדלקים לאנייה מקנה להן שיעבוד ימי, שכן אספקת דלקים הנה אספקת של Neccessaries  לאנייה. עם זאת, אין חולק כי מי שהזמינה בפועל את הדלקים הייתה חברת Allied Maritime Inc. שהיא חוכרת האנייה ולא הבעלים.

4.         בבקשה למתן צו ערובה להוצאות נטען כי המשיבות הינן חברת זרות שאחריותן מוגבלת. נטען, כי לא ידוע על נכסים כלשהם שיש למשיבות בישראל. עוד נטען, כי המשיבות רשומות במדינות אשר אינן כפופות לתחולת הוראת אמנת האג ועל כן קיים חשש שלא ניתן יהיה לאכוף חיוב בהוצאות משפט אם יוטל עליהן. המשיבה 1 מאוגדת בקפריסין ואף שמדינה זו חתומה על אמנת האג, היא אינה מנויה ברשימת המדינות המופיעה בתקנות לביצוע אמנת האג (הפרוצדורה האזרחית), התשי"ג-1974. המשיבה 2 מאוגדת באיי הבתולה, מדינה שאינה חתומה על אמנת האג ואינה כפופה להוראותיה.

5.         לבסוף נטען, כי סיכויי הצלחת המשיבות בתביעתן, הינם קטנים שכן אין כל ראיה שבעלי האנייה או מי מטעמם התחייב לשלם עבור אספקת הדלקים. נטען גם כי בתוספת התביעה לא הועלתה כל טענה בדבר שיעבוד ימי אלא נטענו רק טענות בעניין סמכותו של בית משפט זה לדון בתביעה לפי סעיפים 5 ו-6 לחוק האדמירליות מ-1861. המבקשות מפנות גם לכל טענותיהן בבקשה לסילוק התביעה על הסף, ובין היתר לטענות בדבר הודעות שנמסרו לספקי הדלק המקומיים בנמלים באקוודור ובפרו, לפיהן בעלי האנייה אינם אחראים לתשלום וכי החוכרת לבדה מתחייבת לשלם עבור האספקות.

6.         אעיר, כי בעקבות הדיון מיום 28/4/13 הסכימו הצדדים כי הטענות לסילוק על הסף, לרבות הטענות העובדתיות בדבר מתן הודעה מוקדמת לספקי הדלק, תשמרנה למבקשת והן תידונה רק לאחר שמיעת הראיות בתיק.

7.         המשיבות מתנגדות לבקשה וטוענות כי הוגשה בחוסר תום לב ורק על מנת להקשות על ההליך. המשיבות מפנות להחלטות קודמות של בית משפט זה בגדרן נמנע בית המשפט, בנסיבות דומות, לחייב תובעים בהפקדת ערובה להוצאות. כן נטען, כי אף אם הדבר לא נאמר מפורשות בתוספת התביעה כי אספקת הדלקים מקימה לטובתן שיעבוד ימי, הרי שטענה זו נכללה בתנאי האספקה ומכל מקום, ניתן ללמוד על כך מתוך תיאור העובדות והטענות בתוספת התביעה.

הכרעה

8.         השאלות בדבר הפקדת ערובה להוצאות התביעה למימוש שיעבוד ימי, לרבות התביעות של ספקי דלק, נדונו על ידי בעבר במספר החלטות ועל כן לא אחזור על הדברים (ראו החלטתי בת"ח 34439-0212 בעניין האנייה Pelagos נ' Nova Bunkers S.A. (החלטה מיום 23/2/12) והחלטתי בת"ח 45897-02-12 בעניין  האנייה Emmanuel  Tomasos  נ' Bunkers Malta Ltd (החלטה מיום 4/3/12)).

            דומה שאין חולק עוד בדבר קיומה של סמכות למתן צו ערובה להוצאות בתביעת חפצא והדיון מתמקד רק בשאלה מתי יפעיל בית המשפט את סמכותו.

9.         עוד נזכיר, כי העובדה שהתובעות הינן חברות זרות אינה מספקת כשלעצמה כדי להצדיק מתן צו ערובה להוצאות. כך גם אין די בעובדה כי המשיבות מאוגדות במדינה שאינה צד לאמנת האג.

            ההכרעה בבקשה למתן צו ערובה להוצאות מבוססת על מגוון שיקולים (ראו י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, 904 (מהדורה שביעית 1995)). בין אלו בוחן בית המשפט את כלל הנסיבות, את סיכויי ההצלחה בהליך, את מצבו הכלכלי של התובע, את האפשרות לגבות הוצאות אם ייפסקו, את מועד הגשת הבקשה ועוד. אל מול כל אלו ישווה בית המשפט לנגד עיניו גם את המאפיינים המיוחדים של ההליך בבית המשפט לימאות ובמיוחד את הצורך במתן כלים נוחים ומהירים למימוש שעבודים ימיים.

10.        מצויים אנו בשלב מתקדם של ההליך והבקשה הוגשה רק לאחר שהתיק נקבע לשמיעת ראיות. אין טענה כי הבקשה הוגשה בשל מידע חדש שהגיע למבקשת וכל נימוקי הבקשה היו ידועים למבקשת כבר בתחילת ההליך. זאת ועוד, עד כה הוגשו רק תצהירי המשיבות מהם עולה כי האספקות בוצעו לאנייה, באישור של רב החובל וכי על תעודות המשלוח חתם המהנדס הראשי באנייה (Chief). כן עולה כי ההסתייגויות בדבר אחריות הבעלים הוספו, על פי הנטען, רק לאחר האספקה וכי הספקים לא ידעו על ההסתייגויות לפני כן.            לטענות אלו, אם יוכחו, עשוי להיות משקל בקביעת אחריות בעלי האנייה לתשלום החובות.

11.        על כן, ובשים לב למכלול השיקולים ובמיוחד לצורך במתן כלים לאכיפת שעבודים ימיים מבלי להטיל מחסומים נוקשים, איני מוצא מקום למתן צו ערובה להוצאות. יתכן שלאחר קבלת תצהירי המבקשת ואולי רק לאחר שמיעת חלק מהעדים, יהיה מקום לשקול שוב את הבקשה, אולם בשלב זה דינה להידחות.

12.        אשר על כן, הבקשה נדחית.

            בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ד, 08 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: